פרשת תולדות: יעקב ועשו
המאבק על הבכורה, מלווה אותנו בכל ספר בראשית. המאבקים בין הבכורים במקרא מכילים מרחב רב של ניגודים, ציוויים, מנהגים ופרשנויות שונות המנסות לשבור קונבנציות.
הבכור הוא הצאצא הראשון של אדם. הוא יורש את מרבית נחלת האב, הוא יורש גם את ראשות המשפחה המורחבת. בבתי מלוכה, השלטון עובר לבכור. מעמד זה, הקנה לבכור מקום מיוחד ומיוחס, בישראל ובקרב עמים. עובדה זאת מוכרת לנו ממקורות שונים – מהמקרא, מסמכים היסטוריים מהתקופה העתיקה ומתקופות מאוחרות יותר. מתברר כי לידת הבכור מלווה בהתרגשות ובהילה מיסטית שאין כדוגמתה ביתר הלידות.
לא מעט דמויות נאבקות על הבכורה בספר בראשית: קין והבל, ישמעאל ויצחק, עשו ויעקב, יהודה וראובן וגם יוסף. כל אחד מהבנים האלו הוא סיפור ארוך, מרתק ומורכב בפני עצמו.
בחרתי לבדוק ולהביא את עמדתי לגבי 3 נקודות בפרשה השזורות זו בזו, באמצעות הפרשנים השונים.
ההתגלות לרבקה: וַיֹּאמֶר ד' לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר (בראשית כה', כג'). השאלה העולה היא, מדוע חמד יעקב את הבכורה, הרי היא הובטחה לאימו טרם לידתו.
רש"י מעלה תמיהה על ההתגלות לרבקה: ויתרצצו הבנים בקרבה ויאמר ה' לה. לא שנזדקק דבר קדשו, ממש להשיח עם אשה מעולם, זולתי עם שרה"
גם אלשיך תוהה על כך: איך יתכן לא הגיע יד מרום שכלו של יצחק עד מקום שהגיע יד שכל רבקה.
2. מכירת הבכורה בנזיד עדשים: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי: וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה: (כה', לא'). מה מאיץ ברבקה לפעול ולעשות הכל כדי שיעקב יקבל את ברכת יצחק, ולא עשו? מבחינה ביולוגית עשו הוא הבכור, אלא שרבקה ויעקב אינם מוכנים לקבל עובדה זו. לפי הפשט הם עושים עוול לעשו. אבל חז"ל חיפשו ומצאו סיבות ומדרשים שונים כדי להבין ולהצדיק את פעולותיהם:
שכל טוב: שני גוים בבטנך. גיים כתיב, זה מתגבר בעולמו, וזה במלכותו, זה מלביש כלאים, וזה מלביש ציצית, זה עורך מערכות מלחמה, וזה סומך זקנים וסנהדרין: ושני לאומים ממעיך. מתוך מעיך יהיו נפרדין, זה מהול, וזה מושך ערלה: ולאם מלאם...לא פירש מי יאמץ מזה, וכן ורב יעבוד צעיר, או ולרב יעבוד, אלא משמע האומץ והשעבוד לזה ולזה, כל זמן שיעקב אמיץ עשו משועבד, וכיון שפשע יעקב בבוראו עשו אמיץ, ויעקב משועבד... מכאן, שרב יעבוד צעיר, אינו מוחלט אלא מותנה בדרכיו של הצעיר.
3. חז"ל בוחנים מדוע יצחק מעדיף את עשו, ולא את יעקב, ואיך העדפה זו משפיעה על מעשיו ועל חתירתו של יעקב להשיג את הבכורה. לע"ד, הקשר בין שני הפסוקים הבאים מסביר זאת: וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב: ומיד לאחר מכן הפסוק וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף: (כה, כט)
גישתם של פרשנים (ייחודיים) הדנים ברגשותיו של יעקב:
אור החיים מסביר את הרגשתו של יעקב שחיפש את אהבת אביו. חשב וקיווה, שהבישול שלו יחליף את הצייד של עשו אחיו ויקנה לו את אהבת אביו שכה רצה בה: ויזד יעקב. אולי כי לצד שראה שהועילה לגימתו של עשו ליצחק לקח גם הוא דרך לבשל תבשילין לקרב לב אביו אליו כעשו"
הרש"ר כאיש חינוך, בודק את מערכת היחסים בתוך המשפחה, וכן את המחשבות והגישות של ההורים לגבי המשפחה המורחבת: "רגשות ההורים היו חלוקים ביחס לבניהם, זו עובדה שלא יכלה להשפיע לטובה... בכוח המשיכה של הניגודים, נוכל להבין בנקל את אהבת יצחק אל עשו, ואהבת רבקה אל יעקב. יצחק, שהיה "עולה תמימה", התרחק מהמולת העולם, והעדיף את נאות השקט בבאר לחי ראי על פני החברה האנושית ההומיה. יתכן שיצחק אהב את אופיו של עשו, העז והנועז, המסוגל להנהיג את הבית בכישרון שעלה על שלו; כנגדו רבקה ראתה ביעקב את הדמות השלמה, הרחוקה בתכלית מכל מושגי בית אביה".
אין זה אלא מקצת הפרשנות האפשרית לסיפור יעקב ועשו. רבקה בוחרת ביעקב, כיוון שהוא ההיפוך של לבן אחיה, ואילו יצחק בוחר בעשו, מכיוון שהוא הבן הנעקד, מבטא את ההיפוך מכל מה שהוא.